להקת קולבן דאנס עונה על הצורך של אנשים בחוויה מטלטלת, מרגשת, מעוררת מחשבה, כזו שהופכת את החיים לראויים יותר לחיותם.

להקת קולבן דאנס מעניקה חוויה זו תוך שהיא בוחנת בכל יצירה לא רק את נושא היצירה והשלכותיו האפשריות, אלא גם דרכים אומנותיות שבהן לא דרכו עדיין רבים. כאלה שהמפגש עימן מאפשר גילוי ארץ חדשה עבור ההולך בהן ועבור הצופה בתגליותיו. לשם כך נחוץ אומץ, או אי-שפיות זמנית, או שניהם.

להקת קולבן דאנס איננה מקלה על הצופים ביצירותיה. היא פועלת בדומה לכורה שיורד אל מכרה של אבנים טובות ומעלה סלים של בוץ ואבנים שמהם יש לברור את האבנים היקרות. הלהקה רואה לעצמה חובה לחשוף ולהציג לא רק את האבנים הטובות, אלא גם את התהליך שמאפשר את גילוין, גם את הבוץ ממנו נבררו וגם את האנשים שבלעדיהם לא יכולה היצירה להתקיים: הרקדנים כבני אדם וכיוצרים. כי יצירת מחול לעולם איננה מה שהכוריאוגרף מדמיין. היא תמיד המכלול החד-פעמי אותו יוצרים הרקדנים בכל פעם מחדש.

להקת קולבן דאנס פועלת בירושלים שעבורנו היא גם של מעלה וגם של מטה. העיר היא בית עבורנו ואנו שואבים ממנה השראה. במקביל אנו רואים את עצמנו עומדים בשורה הקדמית של החרדים לקיומה כעיר רב-תרבותית שממשיכה להשתנות ולהיווצר ברוח עכשווית פתוחה ומשוחררת.