כשהגבול בין חיים למוות דק כחוט השערה, כל מי שהיה שם לא שוכח את ההרגשה. מתי בפעם האחרונה חיית על הקצה? מזמינים אותך לשכוח כל מה שידעת על מחול, כדי להתמסר לתיאטרון מחול קצבי, סוחף ומרגש.
לאחר מסע הופעות מוצלח במוסקבה, בייג'ין ושנחאי ורגע אחרי שחזרו מסיבוב הופעות באירופה, להקת המחול קולבן דאנס בישראל עם המופע: על הקצה
כוריאוגרפיה: אמיר קולבן
עיצוב תאורה: שי יהודאי
עיצוב פסקול: אמיר קולבן
החיים על הקצה במציאות הישראלית והגלובאלית, עומדים במרכזו של המופע, המהווה תיאטרון מחול במיטבו: מופע אינטראקטיבי, קצבי, נועז ומרגש שמקרב את הקהל, תרתי-משמע, לחוויית מחול מחבקת. המופע נפתח מחוץ לאולם המופעים במפגש מפתיע, בלתי אמצעי ואינטראקטיבי בין הרקדנים לקהל, תוך חציית גבולות ההסכמה לגבי האזורים התחומים – ואף המקודשים – של הקהל. היצירה בוחנת את היחסים שחייבים להתקיים בין הקצה למה שאינו קצה, כלומר בין טריטוריות לגבולותיהן, וכחלק מזה מתעמקת במושג המחסום הממשי- גיאוגרפי והמחסום הנפשי.
החיים על הקצה, שמחאות המילקי והקוטג' הן רק סימפטומים חלקיים ביותר שלהם, הם חיים בעולם שבו אנו בובות על חוט, שמישהו אחר, לעיתים בלתי ידוע, שולט בהן, וכדי שלא לראות זאת אנו נאחזים ככל יכולתנו באשליה של שליטה בגורלנו, שבאופן אירוני מסייעת למושך בחוטים להמשיך לעשות זאת בלי התנגדות.
החיים על הקצה הם חיים במקום שבו קריאה לעזרה מהאחר איננה נשמעת כלל, או גרוע מזה, נופלת על אוזניים אטומות. רגעים של רוך, אינטימיות ותמיכה נעלמים שוב ושוב בגלים של התרחשויות של מלחמת הכל בכל.
ובכל זאת, על הקצה הוא גם מקום שבו נעשה המאמץ החוזר ונשנה ליצור חיבור ממשי עם האחר, אחר אנונימי כלשהו, שניצב בקצה האחר של התהום המפרידה בינינו. המאמץ הבלתי נלאה יוצר תקווה לניצחון התשוקה הממשית, החמה, האנושית.
צילום: ענבל כהן חמו